שאלות ותשובות בנושא הגירה ומעמד בישראל

משרד אליסון, מוזס - עורכי דין מתמחה בליווי משפטי בתחומי ההגירה, המעמד וההתאזרחות בישראל, ומייצג לקוחות מול רשות האוכלוסין וההגירה, ועדות הערר ובתי המשפט. ריכזנו כאן תשובות לשאלות נפוצות. כל מקרה שונה, ואנו ממליצים לפנות אלינו לבדיקה פרטנית לפני נקיטת כל צעד.

מה ההבדל בין אשרת עבודה לבין מעמד קבע בישראל?

אשרת עבודה, למשל אשרת ב/1, היא היתר זמני לשהות ולעבודה בישראל, המוגבל בזמן ותלוי בחידוש תקופתי מול רשות האוכלוסין וההגירה. מעמד קבע, לעומת זאת, הוא מעמד יציב וארוך טווח שאינו מותנה בחידוש שוטף ומקנה זכויות רחבות יותר, ולעיתים מהווה שלב בדרך להתאזרחות. המעבר בין הסטטוסים תלוי בעילת השהייה, כגון עבודה, נישואין או מקור יהודי, ובעמידה בתנאים הקבועים בחוק ובנהלי הרשות. מומלץ לבחון כל מקרה לגופו כדי להבין את המסלול הרלוונטי.

כיצד מתבצע הליך איחוד משפחות בישראל לבני זוג של אזרח ישראלי?

הליך איחוד משפחות לבן/בת זוג של אזרח ישראלי מתנהל כהליך מדורג. הוא מתחיל בהגשת בקשה מקוונת ובבדיקה ראשונית של הרשות, הכוללת בדיקת רקע, מסמכים ולעיתים ריאיון לבני הזוג. לאחר אישור ראשוני מקבל בן הזוג הזר רישיון ישיבה זמני (ב/1), ובהמשך - בכפוף להוכחת כנות הקשר, מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית - רישיון לישיבת ארעי (א/5) המחודש מעת לעת. ההליך המלא, מתחילתו ועד לזכאות להגיש בקשה למעמד קבע או אזרחות, נמשך בדרך כלל כארבע שנים ולעיתים יותר, בהתאם למעמדו של בן/בת הזוג הישראלי/ת (אזרח או תושב קבע) ולנסיבות הספציפיות.

מה ניתן לעשות לאחר קבלת סירוב מרשות האוכלוסין וההגירה?

על החלטת סירוב של רשות האוכלוסין וההגירה ניתן, ככלל, להגיש תחילה ערר פנימי בתוך הרשות, בכתב, בלא שיהוי ולא יאוחר מ-21 יום ממועד קבלת ההחלטה, ללשכה בה נתקבלה ההחלטה. הערר נדון בפני גורם בדרגה גבוהה יותר מזה שקיבל את ההחלטה המקורית, לפי מדרג פנימי הקבוע בנוהלי הרשות. ככל שהערר הפנימי נדחה, או כאשר ההחלטה התקבלה ישירות במטה הרשות, האפשרות להמשך ההליך תלויה בסוג הבקשה: בעניינים מכוח נהלי אשרות, לרבות בקשות מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים מכוח סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (הסעיף המדויק בתת-הסעיפים משתנה בהתאם לסוג ההחלטה וההליך הספציפי); בעניינים אחרים, כגון בקשות למעמד עולה, דרכונים, ואזרחות שלא מכוח סעיף 7, הדרך היא הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. הערכאה הגאוגרפית הרלוונטית נקבעת לפי הלשכה שקיבלה את ההחלטה. מומלץ לבדוק בכל מקרה לגופו את הערכאה והמועד הנכונים לפני נקיטת הליך.

מהם התנאים להתאזרחות בישראל?

התאזרחות בישראל לפי סעיף 5 לחוק האזרחות מיועדת למי שכבר מחזיק ברישיון לישיבת קבע בישראל - בשונה ממי שעולה מכוח חוק השבות, שמקבל אזרחות במסלול נפרד ושונה לגמרי. התנאים העיקריים: הימצאות פיזית בישראל; שהייה בישראל 3 מתוך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה; זכאות לישיבת קבע; השתקעות בישראל או כוונה להשתקע בה; ידיעת מה בשפה העברית; היעדר מניעה פלילית או ביטחונית; וויתור על האזרחות הזרה - כאשר תנאי הוויתור נדרש רק בסוף ההליך, לאחר שנמצא כי המבקש עומד בכל שאר התנאים. קיימים פטורים חלקיים במקרים מסוימים (כגון משרתים בצה"ל, הורים לחיילים, ומי שמעל גיל 60). הבקשה נבחנת מטעם שר הפנים, ועמידה פורמלית בתנאים אינה מבטיחה אישור אוטומטי.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. ליצירת קשר עם המשרד: 03-6091888.